אתגרי השעה בפילתרופיה משפחתית בישראל

שיחה עם עו״ד יואב הולצר | רעות לבנה נוף

בעשור האחרון, ובעוצמה גוברת מאז אירועי אוקטובר, יותר ויותר משפחות בעלות הון בישראל שואלות לא רק "כמה לתת" – אלא "איך", "למה" ו"ביחד עם מי".בשיחה עם עו״ד יואב הולצר, מייסד  Family Office IKGAI, התראיינתי על אתגרי הפילנתרופיה המשפחתית בישראל, על משמעות, מניעים, חסמים – ועל הדרך להפוך נתינה לפעולה שמייצרת השפעה אמיתית. 

מוזמנים לקרוא את הריאיון המתומצת, או להקשיב לו ביוטיוב ובספוטיפיי.

רעות, למה היה לך חשוב להשתתף בשיחה הזו?

"אני לא חושבת שהמפגש בינינו מקרי. אנחנו מגיעים משני עולמות שונים - אתה מעולם ניהול ההון והמשפחות, ואני מהעולם החברתי - אבל בדיוק במפגש הזה יש פוטנציאל אמיתי לשינוי מציאות.פילנתרופיה היא המקום שבו כסף, ערכים והשפעה חברתית נפגשים, ושם קורה משהו עמוק הרבה יותר מתרומה חד־פעמית".

אנחנו מדברים הרבה על כך שכסף לא תמיד מייצר שמחה. איך פילנתרופיה נכנסת לשם?

"אתה צודק. יש נקודה מסוימת בחיים שבה כסף מפסיק להוסיף שמחה. זה לא אומר שהוא לא חשוב – הוא פשוט מפסיק להיות המקור למשמעות.בנקודה הזו הרבה אנשים שואלים את עצמם – מה הדבר הבא?פילנתרופיה מאפשרת להפנות את האנרגיה, הקשב והמשאבים למשהו שהוא מעבר ל"עוד מאותו הדבר". היא יוצרת משמעות, חיבור והשפעה – ולעיתים גם שמחה עמוקה יותר."

את חושבת שפילנתרופיה היא נחלתן של משפחות עשירות בלבד?

"ממש לא. הגודל אולי קובע בהיקף המשאבים, אבל לא במהות הנתינה.בישראל יש מסורת עמוקה של נתינה - דרך שירות צבאי, שירות לאומי, התנדבות ומעורבות אזרחית. בנוסף, ישראל היא מהמובילות בעולם במודלים של מימון המונים: מעט כסף מהרבה אנשים.פילנתרופיה קיימת בכל שכבות החברה, רק בצורות שונות".

אז למה פילנתרופיה משפחתית בישראל עדיין מרגישה "בחיתולים"?

"כי היא באמת כזו. אנחנו מדברים לרוב על דור ראשון או שני של פילנתרופיה.בניגוד למדינות כמו ארה״ב, שבהן יש תשתיות משפטיות, חינוכיות ומיסוייות שמעודדות הקמת קרנות משפחתיות - בישראל אין אפילו ישות משפטית שנקראת "קרן פילנתרופית", עדיין. זה מייצר חסמים, בלבול ולעיתים גם ויתור מראש.

מהם האתגרים המרכזיים בתוך משפחות שרוצות לפעול יחד?

"האתגר הראשון הוא רגשי. פילנתרופיה יושבת על ערכים, חוויות חיים, זהות ומשמעות – וכשמדובר במשפחה, כל אחד מגיע ממקום אחר.מה שמניע אותי לא בהכרח מניע את אחי. אחד רוצה חינוך לגיל הרך, אחרת רוצה ניצולי שואה, ושלישי בכלל עולמות של בריאות או תרבות.יש גם שאלות של אמון, חשיפה, שליטה וקבלת החלטות משותפת. למשל אם אח אחד רוצה לתת בסתר, ואחותו רוצה שכל העולם ידע. לכן פילנתרופיה משפחתית דורשת תהליך עבודה מהנחת כוונות – ממש כמו בניית צוות.

מה ההבדל בין פילנתרופיה ממוסדת לפילנתרופיה מסורתית?

"פילנתרופיה ממוסדת פועלת כמו קרן: עם חזון, תחומי מיקוד, קולות קוראים, מדידה ושקיפות.פילנתרופיה מסורתית יכולה להיות שקטה, אישית, לעיתים אנונימית – “מתן בסתר”.אין מודל אחד נכון. יש רצף רחב בין השניים, והבחירה תלויה בערכים, במבנה המשפחתי ובמידת הרצון להיחשף ולפעול יחד."

עד כמה מניעי הנתינה משפיעים על הצלחת הפעילות?

"לנתינה כמעט תמיד יש גם מרכיב אגואיסטי – וזה בסדר. השאלה היא מה אני מבקש לקבל: הכרה? תיקון? משמעות?כשמניעים לא מנוהלים נכון, הם עלולים לפגוע – למשל בהבטחות שלא מקוימות או בפגיעה בארגונים נתמכים.אבל כשיש מודעות, ליווי מקצועי ותיאום ציפיות – גם מניעים מורכבים יכולים להפוך למנוע של השפעה".

מה השתנה בשנים האחרונות בציפיות של תורמים מארגונים חברתיים?

"הרבה. במיוחד בקרב תורמים שהגיעו מהייטק ומהעולם העסקי.יש ציפייה לניהול מקצועי, מדידה, שקיפות, תזרים מסודר והבנה של אימפקט.השפה היום היא שפה של "החזר על ההשפעה" – לא רק כמה כסף נתתי, אלא מה השתנה בזכותו".

ומה החזון שלך לעתיד הפילנתרופיה המשפחתית בישראל?

"אני רואה פילנתרופיה כמרחב שמחבר בין דורות, יוצר שיח ערכי בתוך משפחות ומחזק את החברה האזרחית.כשהיא נעשית נכון – היא לא רק משפרת מציאות חברתית, אלא גם בונה משפחות חזקות, מחוברות ובעלות משמעות משותפת".

להאזנה בספוטיפיי: מדברים פיננסי / יואב הולצר - "אתגרי השעה בפילנתרופיה המשפחתית בישראל"

לצפייה ביוטיוב: https://www.youtube.com/watch?v=iP_fICnnQ04